סרגלים למדידה – למה אנחנו לא יכולים להפסיק לכמת את חיינו? דיסציפלינת המדידה התפתחה במשך אלפי שנים. לפני כ-6,000 שנה, התפתחו היחידות הסטנדרטיות הראשונות בתרבויות העתיקות בעמק הנילוס. בתרבות המצרית העתיקה, למשל, הוגדרה האַמָּה לפי אורך זרוע האדם, מהמרפק ועד לקצה האצבה האמצעית (האַמָּה), ושימשה למדידת המדדים של הפירמידות.
צמצום שפע יחידות המדידה
בימי הביניים, לפני המצאת ה- סרגלים למדידה אי שם במאה ה-17, המשימה, להסדיר את המדידה כדי להקל על הסחר, הייתה עבור השליטים גם פריבילגיה וגם נטל: אמצעי להפעלת כוח על הנתינים אבל טריגר לתסיסה אם היא תוזנח.
ככול שחלפו המאות התרבו יחידות המדידה, ובצרפת של המאה ה-18 היו בשימוש כ-250,000 יחידות שונות (רק דמיינו את כל אחד משתמש ב- סרגלים למדידה עם סוגי מדידה שונים). כל הבלגן הזה הוביל לדרישה המהפכנית: ״מלך אחד, חוק אחד, משקל אחד ומידה אחת״.
שפע זה של אמצעי מדידה הוא שהוביל מלומדים צרפתיים ליצור את השיטה המטרית. סוף סוף אפשר להכין סרגלים שיציגו באופן אחיד את אותה מידה! למעבר לעמוד הזמנת ציוד משרדי לחצו>>
קביעת היחידה המטרית
יחידה כמו המטר – שהוגדרה במקור כחלק העשרה מיליון של המרחק מקו המשווה לקוטב הצפוני – נועדה לפשט את המטרולוגיה (תורת המידות והמשקלים) ובו בזמן גם לגלם אידיאליים פוליטיים.
סרגלים למדידה פוליטיים? מוזר, לא?! בכול אופן, הערך והסמכות של המטר לא נגזרו מגופים מלכותיים, אלא מחישובים מדעיים, וכך היו כביכול שווים ונגישים לכול. גם אז כמו היום, נועדו יחידות המדידה ליצור אחידות על פני זמן, מרחב ותרבות; לאפשר שליטה מרחוק ולהבטיח אמון בין זרים. במילים אחרות: הסרגלים שלכם זהים לחלוטין לסרגלים שלנו. מה שהשתנה מאז תקופת הפירמידות זה שכעת יחידות המדידה משתרעות על פני כל כדור הארץ.
למרות כל המידות הקיימות היום, הסטנדרטים הבינלאומיים – כמו אלה שנקבעו על ידי NIST ( National Institute of Standards and Technology) ועל ידי ארגון התקינה הבינלאומי – ISO (International Organization for Standardization) – הם לרוב שקופים לנו.
הדרך היחידה שבה מדידה אכן חודרת לחיינו היא באמצעות בירוקרטיות במגוון ׳פסים׳, במיוחד בחינוך ובמקום העבודה.
סרגלים למדידה בבתי ספר
בבתי הספר אנחנו נחשפים לראשונה לשיעורים הקשים בכימות – שם אנחנו ממוינים לפי ציון במספרים, ואומרים לנו שאלו המדדים שלפיהם תימדד ההצלחה שלנו בעתיד.
ברגע שאנחנו עוזבים את בית הספר ומתחילים לעבוד, המבחנים הללו מופיעים שוב בצורה של ׳מדדי ביצעים מרכזיים׳ – KPLs (Key Performance Indicators), או ׳יעדים ותוצאות מפתח׳ – OKRs (Objectives and Key Results).
לסיכום
לדוגמה, עיתונאי עשוי להישפט בעבודתו בעיקר על ידי שני נתונים סטטיסטיים מרכזיים: מספר המאמרים שכתב ומספר הצפיות בעמודים המקוונים של העיתון. נראה כאילו מלמדים אותנו להעריך כמות על פני איכות.
העיקרון הבסיסי – שכל מאמץ אנושי ניתן למצמצם באופן מועיל למערכת סטטיסטית – הפך לאחר הפרדיגמות הדומיננטיות של המאה ה-21. מה שההיסטוריון של הקפיטליזם ,Jerry Z Muller, כינה בשם: ׳קיבעון מטרי׳. רוצים להתייעץ עם צוות השירות של אג׳יאל בנושא סרגלים למדידה צרו איתנו קשר ונשמח לעמוד לרשותכם.